דניאל שרעבי

23,

אלעד-תל אביב

הסיפור של דניאל שרעבי

נובה המלחמה
אני דניאל שרעבי וזה ה7/10 שלי
מגיעים למסיבה נכנסים אני ויוסף מסדרים פינה עם הפוף וזה שי מתקשרת תצטרפו לעמית ולחברים שלי כפרה עליכם מחפשים את עמית שאגב נרצח אומרים לנו אי אפשר לצאת מהמסיבה עד חמש בבוקר אין ערבוב כוסאמק אבל הכל טוב עמית מביא אקסלים מהבר מתחילים לשתות התחלנו לחגוג חוזרים לרחבה רוקדים נהנים ברחבה של המשרום נטע הולכת להביא את גוני אוחנה מצטרף קארין רוקדת על הגדר הערבי ההוא מביא לה כיסא לשבת בחיוך של… רוקדים נהנים בשיא פתאום מתחיל הזעקות אנחנו מתחילים להבתבלבל ולהתפזר יצאנו מהיציאת חירום אני נטע גוני אוחנה קארין נריה ושלו טיפלנו בבחורה שהתפלפה מהאסיד והטילים הרופא הגיע והרדימו אותה אנחנו חוזרים לקנטה החברה של עמית שילת ואלה מתקפלים אנחנו זזים לקנטה של גוני והחברה שלו נריה ושלב סוחבים צידנית מלאה בקרח ומים 😂
באותו זמן אני ויוסף לא הצלחנו לשבת בנוח התחלנו לרוץ לכיוון יגיל מגיעים ליגיל שומעים בקשר הבן של שריף נורה ובתוך כל הדבר הזה יש טילים שעפים מעלינו כמו עננים הבן של שריף נורה רצים לכיוון האירוע יוסף אומר לאן אבל, אמרתי לו לא יודע בוא נרוץ ניראה מה קורה רצים על הציר של המכוניות מהחניון לכביש 232 תוך כדי צועקים לכולם שהיה ירי פתאום רואה את הבאר שבעי הדיגי אמרתי לו סע סע סע מנסה לעקוף איתו הכל נחסם לי בפנים מרוב לחץ של רכבים שרוצים לברוח יורד לו מהאוטו מתחיל לרוץ בין רכבים וצועק היה אירוע ירי תזהרו לא לעקוף רצים רצים מגיעים לנקודת מפגש על הכביש הראשי עם נריה ושלב לא מבינים מה הלוז, שלב מגיע עם מיץ גת אומר לי קח קח רצנו מלא חייב מרץ חחחח דופק כמה שלוקים ואז שומע פצוע פצוע חובש חובש אני ישר נבהל מבין שהגיע הרגע המר שבישבילו עשיתי את הקורס הזה בדיעבד או שמלכתחילה, אגב זה שבגללו עשיתי את זה אחיו הגיע מהכוחות הראשונים לאיזור והציל עשרות אנשים ונפל בקרב בבארי
בקיצור מתחילים לרוץ פתאום אני רואה גם את עמית לא מבין מאיפה בא הולך בלי חולצה על הציר כאילו פאריס פתאום יריות אחושרמוטה כולם מתכופפים תופסים מחסה ברכבים אני מבין שאני בסיטואציה של להיות או לחדול אני אומר לעצמי בראש אני פועל מעכשיו על אוטומט בדיוק איך שלמדתי מכל הבחינות
לחרא הזה התאמנתי ולמדתי אין מצב שאני בורח קיבינימט מתחיל לרוץ בשיפוף אני שומע את אוחנה צועק לי אתה יודע שאני מאחוריך אבל אין לנו נשק עמית צועק לי עזוב דניאל אין טעם אני מתעלם וממשיך לרוץ וכמובן הם אחריי ביחד עם נריה ושלב מגיעים לפצועה אני מסתכל על הפציעות פציעות גפיים חמורות כניסה ויציאה בכל הגב כל הישבן קרעים של כדורים אני מגיע אומר להם אני חובש היה שם בחור מדובדבן שדיבר איתי כאילו חזרנו לתרגיל בתאגד של פוריס עם יחיאל , מכניס אותי לעניינים זריז מתחבר למדא לא עוזרים מספר להם מה קרה שם לה חוסם עורקים מאולתר מחולצה רגל שמאל מחוררת כמו מסננת לא יודע איך הארבע ראשי לא שפך לה את כל הדם מהגוף הבחורה עדיין בהכרה מסתבר שהם חברים הדובדבני ועוד אחד שהיה שם ואני מבין שהיא חייבת פינוי מוסק תוך כדי שאני אומר לעצמי אני עולה על מסוק עם פצוע כניראה אשכרה הנחתתי מסוק וזה לא היה בשירות אבל אפחד לא עונה חוץ ממדא ששואלת אותי מה יש לפצוע מגיע איזה רנגר של ההפקה עם אלונקה אני מסביר לחברה מזה 30-60-90 משכיבים תפצועה קושרים אותה ומתחילים לרוץ כמו חיות אני צועק להם גובה מותניים למה יורים עלינו מכל כיוון לא אשכח תמעברים הצרים בין רכבים כמה פעמים נמעכנו כולנו אבל שישה אנשים שישה מלאכים כולם שותקים רצים וסובלים אבל מבינים שהם במשהו שגדול מעליהם והם היחידים שיעשו את זה אנחנו עדיין ממשיכים לכיוון האמבולנס כי הוא לא יכול להגיע הרכבים חסמו את כל הכביש אחרי בערך 700/500 מטר פוגשים בנהג על גולף קר מעלים אותה על הגולף קר ונוסעים במהירות שיא לחפק למה האמבולנס סגור נטוש בתעלה מתחת לציר נוסעים לחפק של המסיבה בחפק הצוות רפואה שם כבר ערוך מקבל אותנו חוזרים חזרה מבינים אין מה לעשות שם מגיעים לאמבולנס אני שובר תחלון מתחילים לאסוף ציוד גם הדובדבני וחבר שלו איתנו העמסנו תתיק על הגולף קר ואז הבחור עם הגולף קר אומר לנו אני לא זז מהמשטרה הוא רוצה מישהו עם אקדח יבוא איתנו והשוטרים שעמדו שם לא היו מוכנים לבוא איתנו הוא לא רצה לבוא הוא נחטף מסכן איזה לב טוב היה לו אני אומר לחבר של דובדבני תביא מימנו תתיק אנחנו רצים רגלי אני אוחנה נריה שלב דובדבני וחבר שלו עם התיק הרפואי מהאמבולנס מתעכבים ליד השוטרים
ופתאום יריות בקצב אש של פלוגה כולם בורחים אחורה חזרה לכל כיוון נישארנו אני ונריה רק אנחנו מתחילים לרוץ את חיינו מגיעים למחסות יורדים ימינה לתעלה יוסף לוקח שמאלה לרכב אחר פתאום יש מרווח של רכבים בנינו אני צועק לו יוסףף בוא פתאום אני רואה אותו מרים תראש מסתכל ימין שמאל מחפש אותי בעיניים לא מגיע אליי אני דופק לו צרחה יוסףףף הוא מוריד תראש נעלם לי מהעין ואז אני רואה טיל אר פי גי פוגע באוטו שיוסף מסתתר מאחוריו אבל בחלק הקדמי באותו רגע חשבתי שנגמר אבל אחרי זה שקיבלנו תאר פי גי אנחנו הבנתי שאם הוא התחבא מאחורה אז הכל טוב אולי הוא קצת נפצע אני ונריה מבינים שמאחורי הפיקנטו הזאת אנחנו לא שורדים עוד מטח אבל הינה מגיע המטח השני בעוצמה מטורפת של אש אנחנו נותנים זינוק לעץ היה איתי ועם נריה עוד מישהו פחד פחד מוות נריה אמר לו באותו רגע שמע חביבי או שאתה בא איתנו או שגומרים אותך פה עוד שתי דקות שהם יגיעו תוך כדי אנחנו רק אוכלים פיצוצים מאחורה מקלעים קלציםם כולם עלינו במכה על כל הציר
ואז הוא מתחיל לספור שלוש שתיים אחת אנחנו דופקים את ספרינט חיינו בזיגזגים 15 מטר של שטח ריק בכביש מגיעים לרכבים עם עוד שני שוטרים ואנשים ומבינים שאנחנו במנוסה מכמויות של מחבלים יורדים מאחורי מחסה רכב ושני השוטרים עומדים עם הנשקים לכיוון המחבלים אני מנסה תוך כדי להבין איפה שלב שעובר גם מסלול מוות משלו שכלל שהיה בין שירותים כימים לגדר ועלה לאוטו עם בחורה מגנונה שנוסעת עם הוייז בזמן שכל העולם יורה עליה שלב אומר לי שלחתי לך מיקום אני רואה שהוא בשיא המסיבה והוא גם אומר לי אני לבד מוקף מחבלים אני קולט שיש מצב הוא אוכל אותה איתי בטלפון ואני אומר לו שלב אתה חייב להגיע אלינו פתאום שומעים רעש עצום רואים טנק מטפס על מכוניות בציר כאילו אני במהיר ועצבני חמש אבל זה אמיתי לפני שמענו אותו גם מפגיז קיצור רואים תטנק מבינים שאנחנו בקרב חיינו אני ונריה מתאחדים ומחליטים לא לאבד אחד את השני בשום מחיר רצים ביחד כבר בלי לחפש מחסות כל האנשים מהכביש הייתה בחורה על הרצפה אני בא לנסות להרים אותה אני רואה חור כניסה בצוואר אני מבין שאי אפשר לעצור לרגע אחרת אני הבא בתור , ואז אני רואה ניסן שחורה שמנסה לברוח אני אומר לבחורה צאי צאי תני לי לנהוג אני צועק לנריה תפוס עוד אוטו בוא נברח נריה מחפש רכבים מונעים מסתבר שאין , אני דופק אליו רוורס של חיי תוך כדי נכנסה עוד בחורה אלינו לאוטו התיישבה על בעלת האוטו נריה מגיע מצד עמוס ציוד היא אומרת לו לא מישם הוא חשב שהיא מפחדת על הציוד לא הבין שיש שם גזע של החיים מישום מה באמצע האוטו והוא לא מצליח לפנות תדברים עד שהוא משתולל מפנה ומטפס לאוטו אני נותן גז ורואה מולי אאודי לבנה מזגזגת עושה מעגלים ואז יורדת מהציר אני מסתכל אני רואה טנק את אותו הטנק שנסע לנו על הציר ולידו כמה חברה מהמסיבה אני עוצר אומר להם אפחד לא יודע מה קרה בהמשך נלחמים בכל מקום איך נדע לאן ללכת עדיף להישאר פה עוצר מגיע לטנק מתחילים אנשים להתאחד על הטנק, אנחנו עולים נכנסים לטנק מנסים להבין מה הלך פה מה קורה עם זה שיש פה טנק מונע ואזרחים תוך כדי מדבר עם שלב במיקומים תבוא לפה תבוא לשם הוא הגיע אחרי עשרים דקות שאנחנו מאחורי הטנק.. אני ונריה נכנסים לטנק תוך כדי שאני יורד בצריח אני אומר לעצמי מי אני מכיר שיריונר מתקשר לסבא שלי מחייג פתאום הוא עונה אני צועק בטלפון הלו סבא הוא לא מספיק לענות לי אני שואג לו איך אני מפעיל טנק הוא עונה לי הלו אני מבין שאין מצב שהוא מצליח להסביר לי מה אני עושה על הטנק אני מנתק יורדים למטה מתחיל להתעסק בקשר שיבואו לחלץ או לעדכן שחטפו להם צוות טנק חוץ מאחד שרוף נריה מוציא מהבחור שם שמת היה דתי עם פיאות אם אני זוכר עולים למעלה עם m16 של החייל וכמה ברוסים של כדורים והבנה שהצבא פה בבעיה אני מתקשר למנחם המפ של תומר הוא היה הממ שלי ועליו אני הכי סומך בסיטואציות האלה הוא עונה לי אומר לי שרעבי כל הצבא בדרך אליכם קצת מרגיע אותי אבל אני בסיטואציה , תוך כדי החברה כבר מפרקים מאג מהטנק ומתחילים לבצע ירי לכיוון מחבלים ורק בליינים מהמסיבה מצטרפים פצועים , פצועים קשה אני מתקשר גם ליוני הסמפ על הדרך צועק לו את המצב שלי והוא אומר לי שרעבי אתם חייבים להחזיק מעמד אנחנו בדרך ואני קצת נרגע למה לבחור יש מילה .. באים לירות באמ 16 הוא לא עובד תקול מלא בחול אני מבין שאני צריך להעביר תנשק לנריה ונריה מתחיל לפרק אותו ולתפעל מעצור במומחיות שיא אומר לי הנשק מלא חול אני צורח לכל הבליינים שהתאספו איתנו למי יש משהו מחליק כמו שמן וזלין משהו , מישהיא מאחורי אומרת היי יש לי וזלין אני ממלא תשושנה בוזלין כל הנשק מתחיל להחליק נריה נותן כדור באוויר לבדיקה וואלה הנשק חזר מתחילים לירות נריה נותן במחבלים משמאל לטנק המגיסט נמצא על הימין, אני תוך כדי בשיחה עם יוני הסמפ והוא אומר לי שרעבי טפטף אש תמיד שירגישו אותנו אל תגמור אבל תכדורים למה באמ 16 של השריונר אנחנו עם מחסנית אחת וכל השאר אקדחים ומאג אחד שנותן הרגשה כאילו אתה כוח צבאי נריה נלחם מהשמאל המילואימניק מימין עם המג והבחור הדלוק עוזר לו לתפעל ניראלי היה עוזר מאג בצבא עשה את זה טוב תוך כדי אני מטפל בפצועים שמגיעים אלינו ואני מבין שירו בכולם בכל מקום , הכמות ח ע שאילתרתי היא הזויה אבל וואלה אני אש באילתורים אז יצא יחסית טובים אבל החע הצהלי מטורף ברגע עוצר דימום אם אתה עובד לפי ההוראות , יוני איתי על הקו כל הזמן אני מתקשר לאנשים מחפש כיוון ברוח מבין שצריך לתפוס פה שליטה השוטרים איבדו את זה אני שומע פתאום רכב אני מסתכל אחורה רואה גמפי לבנה ניראת משטרתית עם שוטר בתוך עוצרים לידנו וסגרים כמעט פינה עם הטנק הם מתחילים לרדת אני צועק לו עוד קצת תסגור תפינה שהמחסה יגדל הוא נותן גז זז מטר סוגר תפינה ומקבל 0.5 לתוך המנוע משבית אותו , אני מבין שהוא הולך לאכול אותה אבל איך שהוא הוא יורד מהאוטו עם האנשים באותו שניה שהם באו לרדת מהאוטו הם מקבלים ארפיגי לתוך החלק השמאלי של המנוע אני שומע ציפצופ באוזן ומרגיש כאב קל ביד ומסתכל ורואה איזה פתח בעור ביד ימין אבל סביבי יש פצועים מחוררים את חייהם אני מתחיל להתאושש ואנחנו קולטים שעלו עלינו ושלחו עלינו אר פי גי כולם נפצעים מרסיסים אבל אפחד לא מת
פתאום המג משתתק אני צועק לו מה קורה הוא אומר לי שהוא תקול ובורח אחורה למחסה ומנסה לטפל בו
צועק לי אין מג וחוזר לעמדה תופס חזרה אקדח אני צועק לו תחזור חזרה למג אני זורק לך תוזלין (אותו וזלין ממקודם) וישר יורד לרצפה ומחפש איפה הנחתי תוזלין מאלוקים אני מוצא אותו ווזלין בקופסה הכי קטנה שיש המיני של המיני אני רואה שהוא ריק עם עוד קצת והרבה עציצים אני אומר לעצמי זה מה יש זורק אליו מאחורי האוטו ורק מתפלל שאני אזרוק טוב הוזלין מגיע אליו לידיים והוא מורח תמג והופ המג חוזר לעבוד חייב לציין לשבח תבחורה עם הוזלין הצילה אותנו חד משמעית למה אקדחים לא עבדו נגד הקלצים

תוך כדי אני בטלפון עם יוני מדריך אותי ואני יודע שהם בדרך אז זה מרגיע אותי היה שם תבחור שהיד הייתה מפוררת לו לא יודע איך שרד כל הקיבורת איפה שמניחים תפילין לא הייתה , אני שם חע כמעט על הבית שחי והוא מאולתר אני סוגר עם המחסנית של האמ 16 הריקה ומנסה להשיג עט לרשום שעות של החע אני זוכר היה 10:20
פתאום התחיל להיגמר הציוד והדברים שלב ישר מציע את עצמו לרוץ לאש להגיע לגמפי בקבוקי מים שם קסדה כמו שועל רץ לאש שלב נתן הרגשה של ביטחון שיש אמונה שאנחנו ננצח חזרה נריה תוך כדי כבר הוזיז תאוטו שהגענו איתו לטנק לסגור עליו מימין לטנק שיהיה יותר שטח בטיחותי אני מסתכל לחברה בעיניים אומר להם אם אין לכם איך לעזור תגידו שיר למעלות למה אין לנו עוד על מי להישען וכולם מתחילים לצעוק שיר למעלות ,
מנחם אומר הגדוד יורד מרמת הגולן אנחנו בכלל קילומטר מנחל עוז זה ארבע שעות נסיעה
אני חייב מישהו מתנדב לעלות לטנק להוציא דברים דממה שלב מציע את עצמו אני מבין ששלב לא רלוונטי לחפש ציוד מועיל בטנק אני אומר לנריה שים קסדה אתה חייב לעלות אני צועק למג תן אש חיפוי ונריה מזנק כמו פנתר מטפס על הטנק תחת אש ומתחיל להוציא ציוד משקפות ברוס תחמושת למאג ויוצא חזרה החוצה קופץ אלינו לאדמה פתאום מישהי אוכלת כדור מתחת לטנק או רסיס אני חושב
אני קולט שנריה מדמם חזק מהזרת אני מבקש חתיכת בד קטנה מישהו מביא לי אני סוגר לו על הזרת ומבין שהוא כמעט איבד תזרת לוקח לו תנשק וצועק בחברה אני צריך מישהו שהיה לוחם
אפחד לא מרים תיד חוץ מבחור אחד שאומר אני אז אני אומר לו תעמוד על השמאל של הטנק תחליף את נריה הוא עונה לי לא יכול אחי אני מפחד אני מבין שהמצב קשה פתאןם אני רואה על הציר רכב ממוגן משטרתי על הכביש אני אומר יש אפשר לפנות פצועים נעשה שיירה של מטורפים ונעיף מיפה אנשים שעומדים למות בשעה הקרובה אני צורח לו מה קורה אחרי שאני רואה אותו מתעכב ליד האוטו באמצע הכביש אני רץ אליו שואל אותו מה קורה אחי הוא אומר לי האוטו מושבת אני אומר לו טוב לפחות יש לך תחמושת הוא עונה לי לא ! אני שואל ציוד רפואי הוא אומר לי גם לא אני שואל אותו אז מה כן יש לך הוא אומר לי שתי פצועות מאחורה , אני פותח תדלת רואה שתי בחורות פצועות מרים מיד אחת מהן על הכתפיים ורץ למחסה שלנו ומצרפים את השוטרים שבאו אלינו לכוח
הגיעו אלינו עוד כוחות והכביש נהיה בטוח יותר אנחנו מתחילים להכין תפצועים לפינוי רכבים ונהגים שיקחו ואז פתאום שלו צועק לי בוא בוא מאחד הרכבים אני אומר לו חכה רגע הוא צועק לי עכשיו אני רץ אליו ואז אני מגיע לאחד הרכבים שעמדו לצאת ואני רואה תבחור עם הפציעה ביד ורואים את כל היד והוריד שלו מחורר ומשפריץ דם לכל מקום בהחלטה של רגע אני תופס תוריד ועוצר את הזרם של הדם עם האצבע ובנס נשאר לי עוד חע צבאי ביד מהכוחות שהגיעו אלינו דקה לפני ומסביר לשוטר איך לשים את החע ואז אנחנו שמים ביחד את החע ואני מתפלל לאלוקים שברגע שאני משחרר תאצבעות שלי שיפסיק הזרם ואז אני משחרר תוריד ורואה תזרם מתחלש עד שהוא נעצר ברוך השם ,
אור חבר של גוני עלה על האוטו ונסע ברכב הראשון שלב היה אמור לעלות איתו בסוף לא עלה הם הגיעו לכניסה לבארי וחיררו אותם
אור מתקשר לגוני חוררו לי תאוטו הוא לא מניע ויורים עליי אותו זמן אנחנו כבר עם מלא כוחות מפנים פצועים ברכבים אנדריי הגיע עם יוני סוף סוף אנדריי המשיך ליסוע חזר פינה פצוע עשו דברים תוך כדי אני רואה שני המחבלים השבויים מסתכל עליהם ומבין שאני כרגע עם קלאץ קשור אליי בפשמינה ואני יכול לחסל אותם בשניה אבל אני מבין שמישהו צריך לחקור אותם לעשות איתם משהו התקרבתי ונתתי לאחד מהם בעיטה כל כך חזקה לפרוק את כל המתח מכל הקרב הזה וכל מה שהם עשו לנו ואני מרגיש חוסר אונים שגם אם אני רוצח אותם זה לא משתווה לאחוז מימה שהם עשו לנו ואז אני מבין שאי אפשר לנקום בהם רק אלוקים יכול לנקום את הנקמה הזאת וההרגשה שלי שהדרך היחידה לנקום בהם זה לקדש את החיים ולעשות טוב בהרבה יותר עוצמה וזה הדרך מבחינתי מהיום עד הסוף

אני רוצה להודות קודם כל להשם יתברך ששמר עלינו בחיים ולאחי הקטן ולבן דוד שלי שנתנו לי גב ותמיכה לעשות את מה שאני יודע לעשות וליוני הסמפ שעזר לי ורק להיות איתו על הקו הרגשתי שהוא נמצא והצלחתי להשתלט שם על העניינים ולנהל את מה שצריך כמו שצריך
לינק לכתבה עם סירטונים והקלטות

3 תגובות

  1. דניאל שלום
    קראיתי עכשיו את הסיפור שלך בספר "יום אחד באוקטובר" אתה פשוט גיבור. אלוהים היה איתך ואתה עשית טוב. כמה אנשים הצלת. תודה רבה לך! אתה גיבור ישראל!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תודה רבה פרטיכם נקלטו במערכת, ויוצגו באתר בשעה הקרובה.