היינו ברחבה המרכזית שהתחילו האזעקות התחלתי להעיף כל חבר שהיה לידי לרכבים כדי שיצאו משם ועד שהגעתי לרכב של החבר שבאתי איתו התקשרתי אליו ואמרתי לו שאני מחכה לו שם ושיגיע עם כולם, אחרי 10 דק הוא הגיע ניסינו להניע ללא הצלחה את האוטו ואז התקשרו ליונתן ואמרו לו שיש מארבים בכבישים של מחבלים, שם לקחתי פיקוד נסענו ל2 מאבטחים כדי להבין מה כדאי לעשות והם אמרו שחייב להתפנות אז עקפנו את כל הרכבים דרך השטח והגענו לכביש שם כבר שצד שמאל חסום כבר הסתובבנו לצד ימין וממש רכב לפנינו נחסם עיי רכב אבטחה והתחיל להיווצר פקק מטורף בין 2 רכבי האבטחה כ200 מטר 400 מטר ואנחנו באמצע ואז התחילו יריות מ2 הכיוונים ואמרתי לכולם לפרוק מהרכב ולשכב בתעלות והכנסנו בנות בתוך התעלת מים מתחת לכביש היינו שם כחצי שעה או שעה ואני צועק על אנשים לשכב כי אנשים לא מבינים מה קורה.. ותוך כדי שאני מדבר עם 2 ידידות שנפגעות חרדה יונתן בא אלי ואומר שיש פצועים מירי, אני תופס אותו אלי מנער אותו אומר לו שימצא לי את כולם ויביא אותם לפה, שוטרים כבר צועקים שחייב להתפנות ואני מחפש את הדרך הכי בטוחה לברוח מצאתי את המקום עם העצים הכי קרוב איתנו באופן ישיר ושכולם הגיעו התחלנו בריצה לשם, חיכינו באותו מקום כחצי שעה וראינו רכבים שמצליחים לצאת מהפקק ולנסוע דרך השטח ויונתן רצה לחזור להביא את האוטו אני לא הסכמתי והוא הלך עם עוד חבר ואני נשארתי עם הבנות בנס הם חזרו אלינו ועלינו לאוטו והתחלנו בנסיעה בשטח בשיירה של רכבים ולאחר כ5 דק רכבים של מחבלים נכנסו לשטח והתחילו לירות על כולנו צעקתי לפרוק מהאוטו שוב וכל אחד ברח לכיוון אחר אני וידידה רצנו לכיוון פרדס ובאמצע הריצה השכבתי אותה על הריצפה והסתכלתי לאחור לראות מה קורה, יונתן קפא במקום ליד הרכב וצרחתי עליו שיברח עד שהוא יצא מזה והתחיל לרוץ ואז התחילו יריות לכיוונינו נשכבתי על הידידה שלי וברוך השם לא פגע אחרי כדקה קמנו והתחלנו בריצה לפרדס שגם פגשתי עוד אנשים שם התקשרתי ליונתן ושאלתי אותו אם הוא בסדר והוא אמר שכן ושהוא חבר לשוטר שאומר להתקדם לכיוון השמש (מזרח) שם היישובים ניתקתי וקיבלתי שיחה מהמפקץ שלי ביחידה אמרתי לו שאני לא יכול לדבר וחוזר אליו אמרתי לכולם לשים פלאפונים על שקט ושכנעתי את האנשים שהיו איתי שזה מסוכן פה וצריך להמשיך והמשכנו לכיוון מזרח ככה בתוך השטח חברנו לקבוצות ונפרדנו מהם עד שהגענו לשוטר בודד שהלך לידי וליד ידידה שלי ואמרתי לו שירתתי ביחידה קרבית ובמה אני יכול לעזור, והוא ענה כולם מתים הקשר לא עובד וצריך להגיע ליישובים.. שאלתי אם הוא יודע שדאות או שטח פתוח והוא ענה שלא אז אמרתי שאני אוביל והוא יאבטח אותי עם האקדח והוא ענה מה שצריך שנצא בחיים וכך היה הגענו לבדואייה שאנחנו מיובשים מאד וישר חיפשתי את השוקת מים שלהם וברוך השם מצאנו וכולם התחילו לשתות גם אנשים שהיו מסביבנו וככה נוצרה קבוצה קטנה ראיתי שאנחנו בשיא גובה(חשופים) אז הסתכלתי לאן אפשר להתקדם והחלטתי שהולכים בתוך הוואדי עד שנגיע לחממות שהיו קילומטר או 2 מאיתנו נכנסנו לחממות מאחורה (עם סכין יפני) והתחבאנו שם תוך כדי שאני ועוד בחור מתקשרים לגורמים צבאיים כדי לתת לנו תמונות מצב ושולחים מיקומים שינסו לחלץ אותנו, לצערי לא היה מי לשלוח אלינו והיינו צריכים להקפיא שם מצב היינו שם כשעתיים כד שאנשים התחילו להתייבש שם ועברנו לקרוואנים חקלאיים שהיו בתוך המתחם שנכנסו אליו..עברו כמה רכבים עד שאחד מהם עבר עם טנדר סילברדו ענקי ועצר לידנו (חשב שזה היה רמי דודיאן) העלה כמה שיכל לרכב ואמר לנו שללכת בכיוונו לכיוון פטיש ויבואו לחלץ אותנו וככה עשינו כולם כ60 80 אנשים ובכמצ הגענו לפטיש שם עזרנו ב לפתוח חמל לניצולים ולנעדרים וראו אותי בחדשות גם אז שלחו לי מיקומים של אנשים שזקוקים לחילוץ והעברנו לכוחות בשטח בנוסף הוצאנו גם אוטובוסים למרכז עד שבערב יצאנו משם לכיוון הבית
