עדי מרגלית

עדי שלי. החברה הכי טוב שלי. השותפה שלי לפשע. יד ימין וחצי מהלב שלי.
המתנה הכי טובה שקיבלתי פתאום באמצע חיי, אוגוסט 2017. אהבה ממבט ראשון. מי ששירת איתנו בצבא כבר הכיר אותנו טוב מאוד. מי הם השניים האלה, עדי ועדי? בלתי נפרדות, מצחיקות, ובעיקר חזקות. חזקות יותר ביחד. לא בנפרד – ביחד.
שנייה לפני שחתכנו את החגורה ביחד, זה ליד זה, הסתכלת עליי בחיוך היפה שלך ואמרת, "זו לא פרידה, זו התחלה חדשה". מצמצת ומיד צחקת עם הצחוק המטופש והשובב שלך. אֶזרָחוּת? האם אלו החיים האמיתיים? היה טירוף אחר לגמרי. של אהבת אמת.
עדי שלי, כבשת לבבות עם החיוך שלך, מתגלגלת מצחוק, שטויות ללא הפסקה, ומתחת גבולות. איזו ילדה מדהימה היית.
למסיבה המקוללת הזאת, נסעתי בגללך, לא ויתרת לי. כמה חיכיתי לרקוד איתך, לצחוק איתך. כמה אתה משמח אותי.
עדי, יותר מהכל, אני מצטערת. אני כל כך מצטערת. אני מצטערת שלא רצתי איתך, יד ביד. שלא החזקתי אותך כשנפלת. בימים שחיפשנו אותך, לא איבדתי תקווה. גם כשחברי נפלו סביבי, בתוך כל הצער, חיכיתי שתהיה האור שלי, כמו שהיית תמיד. כל כך הרבה זמן חיכיתי.
עדי, אני מבטיחה לך, אני אחזק את המשפחה והחברים שלי כמו שאתה חיזקת אותי, כל הזמן. אני וכל היחידה – לנצח מאחוריך. אני כל כך מצטערת.

עדי תמיד הוציאה ממני את הטוב ביותר. כי היא תמיד הייתה בצד הטוב ביותר שלה.
אני מאחלת לכולנו חיים שמתקרבים לדרך בה היא חיה את חייה. מלאה באהבה טהורה, צחוק אמיתי, חברות כנה, נוחות ללא גבולות, ופרספקטיבה חיובית אותנטית ובלתי אמינה.
כשאני חושבת ומרגישת את עדי, אני, לרגע, מרגישה תחושת אובדן, אובדן עצום. מלווה בנגיעות זעירות של כעס קיצוני. איך אתה מעז לעשות רוע כזה, לקחת מהעולם את הטוב ביותר שיש לו להציע?
ואז אני משחררת. אני מעריכה ומודה לך. שהאור והטוב של עדי נגעו בי. נגע בי הכי קרוב. כל כך קרוב שאפשר להאמין שאנחנו אותו אדם.
אני אעבוד קשה, כשאני מתעוררת כל בוקר, כדי לחיות כמו עדי. זה מה שהיא הייתה רוצה. ככה היא הייתה רוצה את זה. אני אשמור עליה אלמותית, אספר עליה לכולם. ולתמיד אתה תהיה ברוח שלי.
תודה, ילדה מדהימה ויפה. אתה יחיד במינו, מיוחד ומדהים. בוא אליי בחלומות, אני מתגעגעת אליך.

שלך לנצח.

—

My Adi. My best friend. My partner in crime. My right hand and half of my heart.
The best gift I suddenly received in the middle of my life, August 2017. Love at first sight. Whoever served with us in the army already knew us very well. Who are these two, Adi and Adi? Inseparable, funny, and mostly strong. Stronger together. Not apart – together.
A second before we cut the belt together, next to each other, you looked at me with your beautiful smile and said, “This is not a goodbye, it’s a fresh start.” You blinked and immediately laughed with your silly and naughty laugh. Citizenship? Is this real life? There was a different madness entirely. Of true love.
My Adi, you won hearts with your smile, rolling with laughter, non-stop nonsense, and stretching boundaries. What an amazing girl you were.
To this cursed party, I traveled because of you, you didn’t give up on me. How I’ve waited to dance with you, laugh with you. How happy you make me.
Adi, more than anything, I’m sorry. I am so sorry. I’m sorry I didn’t run with you, hand in hand. That I didn’t hold you when you fell. In the days we looked for you, I didn’t lose hope. Even when my friends fell around me, in the midst of all the sorrow, I waited for you to be my light, as you always were. I have been waiting for so long.
Adi, I promise you, I will strengthen my family and friends like you strengthened me, all the time. Me and the whole unit – forever behind you. I am so sorry.

Adi always brought the best out of me. Because she was always on her best side.
I wish for all of us a life that is getting closer to the way she lived her life. Filled with pure love, a real laugh, honest friendship, comfort without limits, and a positive perspective that is authentic and unbelievable.
When I think and I feel Adi, I, for a moment, feel a sense of loss, a huge loss. Accompanied by tiny touches of extreme anger. How dare you do such an evil, to take from the world the best it has to offer?
And then I release. I appreciate and thank you. That the light and goodness of Adi touched me. Touched me the closest. So close that you could believe that we are the same person.
I will work hard, when I wake up every single morning, to live like Adi. That’s what she would have wanted. That’s the way she would have wanted it. I’ll keep her immortal, I’ll tell everyone about her. And forever you will be in my spirit.
Thank you, beautiful amazing girl. You are one of a kind, special, and amazing. Come to me in my dreams, I miss you.

Yours forever.

Written by her best friend, Adi Taub @aditaub_